בحديث נאמר כי סימני הצביעות הם: “כאשר הוא מדבר, הוא משקר. כאשר הוא מבטיח, הוא אינו מקיים את הבטחתו. וכאשר הוא מקבל אמון, הוא בוגד”. לפיכך, האם אדם שמשקר הוא צבוע?

אחינו היקר,

בحديث זה טמון שיעור מוסר רב. כל מוסלמי יודע היטב כי שקר, הפרת הבטחה ואי-נאמנות לא הופכים אדם לכופר. כולנו גם יודעים כי הצבוע נחות יותר מן הכופר.



מכיוון ש,



צבוע



הוא אדם שבאמת כופר, אך מסתיר את כפירתו ומתחזה למוסלמי.

האיש הזה הוא אויב סמוי של האסלאם, והוא מסוכן יותר מאויב גלוי. אי אפשר לדעת מתי ואיך יתקוף.

כעת, ודאי שאי אפשר לומר שמוסלמי שמשקר נחות יותר מכופר ערמומי וסודי שכזה.

לכן, נבין את הדקויות שבהדית’ הקדושה כך: השליח (עליו השלום) מזהיר את המאמינים בדבריו אלה:

“היזהרו מן החטאים האלה! כי אלה הן תכונותיו של הצבוע, שהוא נחות מן הכופר.”

זוהי שיטת אזהרה והרתעה יעילה ביותר. האשמת מוסלמי שחטא בחטאים אלו בכפירה, מבלי להבין את הדקויות, היא פשע חמור ורשעות נוראה, שכן היא שקולה לכפירה.

לצערנו, כיום אנו נתקלים לעתים קרובות באנשים המפרשים כל מילה וכל מעשה של המאמינים החוטאים ככפירה, תוך שימוש באלף ואחד תירוצים. האם כך נהגו חכמינו, צדיקינו ומנהיגינו?!

היום, העולם המוסלמי כולו זקוק נואשות לטיפוס המוסלמי הנמרץ, המשכיל, המצטיין, ובעל הלב הרחום, המתאבל על החוטאים כאב רחום…

אנשים חסרי השכלה, שחושבים שגידופים לחולה הם טיפול, אנשים לא נחמדים, חסרי שיקול דעת, חסרי רחמים וגסי רוח, אינם יכולים לייצג את האסלאם…

בנקודה זו, כמה גדולה ההדרכה הזו לכל המאמינים, כפי שמסופר בחדית’ הנביא! אבו הוריארה (ר”ע) מספר:

לשליח אללה (עליו השלום),

“הו שליח אללה! קלל את המשתפים, השתמש נגדם בקללות!”

כך נאמר.

הוא ענה את התשובה הבאה:

“אני נשלחתי כרחמים, לא כקללה!”

בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם