אני לא רואה יקום מושלם לחלוטין, איפה השלמות הזו?

– כל אנשי הדת אומרים שיש סדר מושלם ביקום, אבל אני לא רואה יקום מושלם לחלוטין.

– עולם החי מתאכזר זה לזה בצורה מטורפת. אל תבינו את זה רק כחלק ממעגל המזון. למשל, כרישים מתחילים להילחם עוד ברחם. עכבישה אוכלת את הזכר אחרי ההזדווגות, זחלי זבובים אוכלים את העכביש מבפנים וגורמים לו להתפוצץ, וכו’.

– האם לא יהיה עדיף שכל היצורים החיים יתקיימו בשלום על ידי הזנה מהשמש, במקום מעגל התזונה האכזרי?

– ומה דעתך על הדמיון בין ה-DNA של האדם לזה של הקוף?

אחינו היקר,

השאלה כאן היא שאלת בחירה מרובה עם שלוש אפשרויות.

מישהו,

אין סדר ביקום,

האחר

בעלי חיים מתעללים זה בזה,

השלישי

הוא הדמיון בין ה-DNA האנושי ל-DNA של הקופים.

תשובה 1:

די לאדם להבין את שלמות הסדר ביקום, די לו להביט בגופו שלו.

ראשית, יש להבין היטב את משמעות המילה “סדר”. סדר פירושו: ארגון, סדר, שיטתיות, מידתיות, דבר שנעשה בהתאם לצורך.

גוף האדם נברא במדויק ובהתאמה למטרות וליעדים רבים.

לדוגמה, צורת הפנים וגודלן, מיקום, תפקיד וצורת האיברים בפנים, כולם מדודים ומושלמים ביותר. כדי להבין זאת טוב יותר, נדמיין את קיומה של חוסר מידה בפנים. אז יתברר טוב יותר מהו השלמות.

למשל, אם האף היה כמו אף של חתול, ובעין אחת בצד שמאל של הפנים הייתה עין של פרה, ובעין השנייה עין של זבוב, ואחת מאחורי הראש ואחת במצח, ואוזן אחת כמו אוזן של ארנב ואוזן שנייה כמו אוזן של עכבר, ואחת מעל האף ואחת בעורף, והפה כמו פה של כבשה, ושיניים חלקן בתוך הפה וכל אחת בגודל שונה, וחלקן בתוך כף היד, ורגל אחת כמו רגל של פרה ורגל שנייה בצורת רגל של שועל, ואם מקום עשיית הצרכים הגדולים היה במקום האוזן השמאלית, ומקום עשיית הצרכים הקטנים במקום האוזן הימנית, אז היה אפשר להבין טוב יותר את שלמות האדם כפי שהיא עכשיו.

כך גם היקום. גודל השמש ומרחקה מאיתנו, כמות האנרגיה היומית וצורתה, העברת המים על ידי העננים למקומות הדרושים, הימצאות האוויר בכמות המדויקת הנדרשת לכל היצורים החיים, ניקוי מהיר של חוסר האיזון בגזים והחזרתם לפעולה, תנועת כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש ומהירותה – כל אלה מותאמים בחישובים מדויקים ביותר, ומתנהלים ומנוהלים ללא שום טעות.

האם העובדה שלכל בעל חיים יש גוף המתאים למבנה נפשו, ואיבריו בנויים בצורה מתונה ובהתאם לצורך, אינה מדד לשלמות ולסדר?

לדוגמה, אם היו מחברים רגל של עכבר לתרנגולת, כנף של דרור לפרפר, כנף של פרפר לדרור, ומקור של זמיר לפה של כבשה, אז זה היה חוסר צדק, חוסר סדר וחוסר מידה.

האם יש צורך להמשיך למנות? כנראה שגם זה מספיק כדי להבין מה פירוש שלמות.

עכשיו תגיד לי, האם יש חוסר איזון וחוסר מידה כאלה ביקום?

תשובה 2:

כל יצור חי ממלא את תפקידו שנקבע לו ומוערך, ואוכל את פרנסתו שיועדה לו.

הטעות כאן נובעת מהסתכלות על היקום דרך משקפיים שגויות.

כפי שידוע, אל היקום מביטים דרך שתי משקפיים: משקפי האמונה ומשקפי הכפירה.

משקפי גסות רוח;

הוא מציג את היקום כחשוך, וכל דבר בו זר ועוין. כמו אדם שמוביל אל עיר חשוכה ונטושה בלילה, ומתמלא פחד ואימה כשהוא רואה את הדברים סביבו בחושך ומשווה אותם לנחשים ולדרקונים.

מי שמתבונן ביקום דרך משקפיים אלו, יחשוב שהכל ביקום אקראי וחסר תכלית. הוא יראה הכל כחסר מטרה וחסר תועלת. הוא יתפוס את המוות כהיעלמות וריקבון. לאחר זמן מה, הוא יחשוב שגם הוא יירקב וייעלם.

הוא רואה את כל היצורים שרויים באבל מתמיד, מתוך חרדה ופחד מפני החושך וההיעדר שמהם באו. הוא מתחרט על בואו לעולם.

כל הנאות החיים הופכות למרות עבורו. הוא חי חיי גיהינום בעולם הזה, עוד לפני שיגיע לגיהינום האמיתי.

אשר לנקודת המבט הדתית,

הוא מראה את מהותם ואת טבעם האמיתי של הדברים. כמו אדם שמוביל אותו למקום שאינו מכיר ביום. הוא יודע מה הם כל הדברים, למה הם משמשים, ורואה אותם כחברים.

מי שמתבונן ביקום דרך משקפי האמונה, יודע שהכל נברא בצורה מושלמת, מסודרת ובהתאם למטרות רבות. הוא רואה את העולם כמקום מבחן. הוא מבין שהוא נשלח לכאן כדי לזכות בחיי נצח על ידי קיום הציוויים והאיסורים שניתנו לו. הוא תופס את המוות לא כהיעלמות, אלא כמעבר ממרחב אחד למרחב אחר, ממקום אחד למקום נצחי אחר. הוא רואה במוות הזדמנות להתאחד עם כל אהוביו וקרוביו שעברו לעולם הבא, ומצפה לכך בקוצר רוח.

הוא מרוצה מאוד מכך שכל היקום, עם הרריו, גפניו, מישוריו ובעלי החיים שבו, נתון לפקודתו. על כך הוא מודה ומשבח את בוראו ללא הרף. כאשר הוא נתקל במחלות, צרות ואסונות;

ה’ יראה מה יעשה, ומה שיעשה יהיה לטובה.

הוא אומר, מודה בסבלנות.

תפקיד המדע הוא:

התפקיד של המדע הוא לחקור את תפקידיהם, מבנה גופם והתנהגותם של היצורים החיים. המדע אינו יכול לענות על השאלה “מדוע נבראו בעלי החיים כך?”. המדע מנסה לחשוף את החכמה שמאחורי בריאתם של יצורים אלו. את התשובה לכך נותן אלוקים, בורא היצורים. אדם רשאי לנהוג בביתו כרצונו. הוא מסדר את חפציו בהתאם לרצונו ולמטרות השימוש בהם. לאיש אין זכות להתערב בכך.

הקב”ה, כפי רצונו, מנהל את היקום ובורא את אשר יחפוץ. אין לאדם, לפרפר או לעכבר, זכות לשאול מדוע נבראו כך, או לדרוש שייבראו ככבשים או כעזים, ולהתנגד לבריאה. התנגדות כזו היא חוסר ידע. הקדמונים קראו לזה…

אֶדֶב

הם אמרו. אם האדם חוצה את קו הגבול הזה, הוא מחשיב את שכלו שלו כמהנדס של היקום, ואז הוא מתחיל להתווכח עם כל דבר ששייך לאלוהים. הוא מתווכח הן עם מבנה היצורים ועם בריאתם, והן עם בריאתו, מבנהו וצורתו שלו עצמו:

“למה אני לא נראה חתיך כמוהו?”




“למה נולדתי דווקא בדור הזה?”



“למה אני חי 40-50 שנה?”

שאלות בלתי פוסקות כאלה הן תמיד תוצאה של חציית גבולות הנימוס וחוסר צניעות.

אולם, להבין ולנסות להבין את חכמתם של אלה, פירושו לראות את התגלמויות שמותיו של אללה, השליט והרחום, וזוהי עבודת אלוהים.

תשובה 3:

לחץ כאן למידע נוסף:

–


האם הדמיון הגנטי בין האדם לקוף הוא 98%? האם דמיון זה יכול להוות הוכחה לאבולוציה?

בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם