איך צריכה להיראות תרבות אסטרטגית חדשה למען עולם ירוק ושליו?

פרטי השאלה


– אני רוצה להציג מצגת בכנס בקרוב.

“פורום מנהיגים צעירים של אזור אסיה”

מוסד מפורסם בשם… בתוכנית ישתתפו אנשים מכל הדתות וההשקפות, ואני רוצה להציג את הנושא מנקודת מבט אסלאמית. נושא התוכנית הוא:

“כיצד צריכה להיראות תרבות אסטרטגית חדשה למען עולם ירוק ומלא שלום?”

אשמח אם תוכל לתת כמה דוגמאות.

תשובה

אחינו היקר,

בנושא רחב היקף זה, אנו רואים לנכון להביא את תרגומם של מספר פסוקים ושל חדית’ים המבטאים כמה עקרונות יסודיים:


“הוי אלה אשר האמינו! היכנסו כולכם לשלום ולשלווה, ואל תלכו בעקבות צעדי השטן, כי הוא אויב גלוי לכם.”


(סورة אל-בקרה, 2:208)


“הנביא האמין במה שהורד אליו מאת אלוהיו, וכן המאמינים! כל אחד מהם האמין באלוהים, במלאכיו, בספריו ובנביאיו.”

“איננו מבדילים בין אף אחד משליחיו.”

הם אמרו והוסיפו:

“שמענו ואנו מצייתים, אדוננו, אנו מבקשים את סליחתך, אליך אנו שבים.”



(סורת אל-בקרה, 2:285)


“אמור:”

“הו אהל הספר! בואו נתאחד על דבר משותף וצודק בינינו לבינכם: שלא נעבוד אלא את אללה, ולא נשתף עמו דבר, ולא יקח איש מאיתנו את רעהו לאל מלבד אללה.”

אם הם יסרבו להזמנה זו:

‘העידו עלינו שאנו מאמינים המצייתים למצוות האל!’

תגיד/י.”


(סורת אל-עמראן, 3:64)


“התאחדו כולכם יחד, אחזו בחוזקה בחבלו של אללה (בדינו), ואל תתפלגו. זכרו את חסדו של אללה עליכם: הרי הייתם אויבים זה לזה, ואללה חיבר את לבבותיכם, ונעשיתם אחים בחסדו. הייתם על שפת בור אש, והוא הציל אתכם מנפילה בו. כך אללה מבהיר לכם את אותותיו, למען תתחזקו בדרך הישרה.”


(סורת אל-עמראן, 3:103)


“אל תתווכחו עם אנשי הספר אלא בדרך הטובה ביותר, מלבד אלה שפוגעים בהם, ואמרו להם:

“האמנו הן בספר אשר הורד אלינו, הן בספר אשר הורד אליכם. אלוהינו ואלוהיכם אחד הוא, ואנחנו לו נכנעים.”






(אל-ענכבות, 29/46)

– בדיעוזאמאן סעיד נורסי, כפי שמוזכר בפסוק זה, מוזכר בקוראן פעמים רבות.

“אהל אל-כתאב = אנשי הספר”

הוא הציג פרשנות יפה ומקורית מאוד למושג. בקוראן, מושג זה משמש לתיאור חסידי הדתות השמימיות, בעלי הספרים השמימיים, כגון התורה והברית החדשה. בכך, אנשי הספר שונים מאנשים אחרים, הם בעלי ידע רב יותר, בעלי נימוסים טובים יותר,

-אם אפשר לומר זאת כך-

הוזכר שהם בעלי השכלה גבוהה יותר. הנה, בדיעוזאמאן,

“הספר”

בהתחשב במשמעות האטימולוגית של המילה, הוא הציע את הפרשנות הבאה:

“אחד ממאפייניו המופלאים של הקוראן (הוא) נעוריו. הוא שומר על רעננותו ונעוריו כאילו נתגלה מחדש בכל דור. כן, מכיוון שהקוראן, כדרשה נצחית, פונה לכל שכבות האנושות בכל הדורות בבת אחת, עליו להיות בעל נעורים נצחיים כאלה. וכך אכן נראה ומתגלה…”

“כן, בעיקר בני דורנו, אנשי הספר של דורנו, אלה שבוטחים בעצמם וסותמים את אוזניהם מפני דברי הקוראן, הקוראן…”

“הו אהל אל-כתאב, הו אהל אל-כתאב”

הוא כה זקוק להדרכתו הרוחנית, כאילו הדרכה זו מכוונת ישירות לתקופה זו, ו

‘הו אהל אל-כתאב’

מילולית

‘הוֹ אַנְשֵׁי הַמַּכְתָּב’

אף כולל את משמעותו.

“בכל עוצמתו, בכל רעננותו, בכל נעוריו”

“אמור: ‘הו אהלי הספר! בואו נתחייב יחד על דבר משותף וצודק, שבו נסכים כולנו: שלא נשתף דבר עם אלוהים, ושלא יקח איש מאיתנו את חברו לאלוהים מלבד אלוהים…'”

תגיד/י

(סורת אל-עמראן, 3:64)

הוא מפיץ את זעקתו לכל עבר בעולם.”

(נורסי, “מילים”, הוצאת אנואר, איסטנבול, 1994, עמ’ 407).


“הוי אנשים! אנו יצרנו אתכם מאיש ואשה, וחילקנו אתכם לאומות ולשבטים, למען תכירו זה את זה. זכרו כי הנעלה והמכובד ביותר בעיני אלוהים הוא ירא השמים.”

(בכבוד לאל)

הוא המתקדם ביותר. אכן, אללה יודע הכל בצורה מושלמת, הוא מודע לכל דבר כראוי.”


(סורת אל-ח’ג’ראת, 49/13)

הפסוק המצוטט מבהיר בצורה ברורה וחד משמעית כי בני האדם שווים כשיני המסרק, וכי אין גזע עליון על גזע אחר, ואין אדם עליון על אדם אחר.


“האנשים שווים כשיני מסרק. העליונות נמדדת רק ביראת שמים ובעבודת האל. אל תתחבר עם מי שאינו מכבד אותך כפי שאתה מכבד אותו.”


(כנז אל-עמאל, ח. מס’: 24822)


“אחרי האמונה באל, חוכמת האדם היא לחיות בשלום עם בני אדם.”


(כנז אל-עמאל, ח. מס’: 7171)


“התנהגות טובה עם אנשים היא צדקה.”


(כנז אל-עמאל, 7172)

“הנה, עד כמה מזיקה השנאה הזו, שהיא כה אישית, ורעיון הנקמה,

-אם אתה אוהב את עצמך-

אל תתן לו להיכנס ללבך. ואם כבר נכנס ללבך, אל תקשיב לדבריו. הקשב לחוכמתו של חאפז שיראזי, רואה האמת:


העולם הזה אינו שווה את המאבק.

כלומר:

“העולם אינו ‘מטען’ ששווה את הריב עליו.”

כיון שהוא חולף וזמני, אין לו ערך. אם העולם כולו כזה, תבין כמה חסרי חשיבות הם ענייני העולם הקטנים!… והוא אמר:


השקט של שתי המילים הוא פירושן של שתי האותיות.

בַּדּוּסְתָּן מְרֻוַּת בַּדְּשְׁמָנָן מְדָרָא

“כלומר:”

שני עולמות של נוחות ושלום מוסברים ומושגים בשתי אותיות: התנהגות אדיבה כלפי חברים וטיפול שליו כלפי אויבים.


(מכתבים, 266-26)


למידע נוסף, לחץ כאן:


– עץ…


– האם תוכלו לתת דוגמאות לכך שהאיסלאם הוא דת של אהבה, שלום וסובלנות?


– אם יבקשו ממני לסכם את התנ”ך, אומר “אהבה”. אם יבקשו ממני לסכם את הקוראן, אומר “שנאה”…


בברכה ובתפילה…

שאלות על האסלאם

שאלות אחרונות

שאלת היום