– איך מגיבים למי שדוגל בטענה הזו?
– כיצד מתיישבת העובדה שהזחלים מתרבים בתוך יצור חי אחר עם רחמיו של אלוהים?
– טפילים תוקפים את החיפושית (חיפושית עלה הדגן) ומתרבים בתוכה בשלב הזחל. הם בוקעים מהביצים וגדלים בתוך החיפושית, אוכלים אותה מבפנים בעודה בחיים, והחיפושית מתפרקת ומתה בהדרגה. כיצד זה מתיישב עם בריאתו המופלאה של אלוהים?
– זהו, זה כל מה שהאל יצר בצורה מושלמת…
אחינו היקר,
מי ששואל את השאלה הזו, צריך קודם כל לענות על השאלה הבאה:
– מהן הציפיות מבריאה מושלמת?
– כלומר, איזה סוג של אורח חיים הופך יצור למושלם?
לכל אחד יש דעות וציפיות שונות בנושא. למעשה, רובם ישנו את דעתם על אורח החיים שתיארו תחילה כאידיאלי, ברגע שיראו את אותו יצור מזדקן, ויציעו מודל אחר.
למשל, לפחות האדם יבקש לעצמו אריכות ימים, ואפילו לא ירצה למות לעולם, אבל בגיל מבוגר הוא ירצה למות מוקדם ככל האפשר בגלל הדחיפות וההתעללויות מצד ילדיו ונכדיו, ההשפלות והביזיונות, העובדה שילדיו יזרקו אותו לרחוב, שלא יהיה לו מקום מחוץ לבית האבות ומי שיטפל בו, בגלל אי נסבלות החיים, המחלות והסבל.
עכשיו, אם תשאלו מאות אלפי יצורים חיים ברחבי העולם איזה מודל חיים הם רוצים, תקבלו תשובות רבות, כמספר האנשים, כלומר…
סגנון ציפייה של כמעט שבעה מיליארד.
יהיה.
משמעות הדבר היא:
עבור כל מודל חיים של יצור חי, כלומר, משך חייו וסגנון תזונתו.
אי אפשר יהיה לרצות אף אחד.
מקורם של שאלות מסוג זה הוא בפילוסופים אתאיסטים מסוימים שאינם מאמינים בקיומו של אלוהים, ובאנשים שחושבים כמותם.
הם רוצים לשתף אחרים בהשקפתם שהיצורים החיים אינם מושלמים. בכך, הם מגדילים את אויבי האל, ובעיניהם, מנהלים מלחמה נגד האל. הניחו להם, האל יתחשבן איתם בעולם הבא.
עלינו לשאול את עצמנו: “מה אלוהים רוצה מאיתנו? כיצד נתנהג כדי לרצות את אלוהים ואת נביאנו (עליו השלום)?”
אם לא נרצה את אללה, אנו עלולים להיקלע לסכנה של הגעה לעולם הבא ללא אמונה.
לכפור בבריאת האל, בהשגחתו ובהנהגתו בעולם, ולהתנגד לו, אינה דרך שאיש חכם יבחר בה. עלינו לבקש שוב את חסות האל מפני סטייה מדרך זו. הוא ינחה אותנו אל הדרך הנכונה. איננו יכולים למצוא את הדרך הנכונה בכוחות עצמנו. האל יתברך מצהיר כי נפשנו תמיד חפצה ברע:
“היצר תמיד מפתה לדברים רעים.”
(יוסף, י”ב/53)
נביאנו (עליו השלום) גם כן מצהיר כי אויבנו המזיק ביותר הוא יצרנו הרע:
“האויב המזיק ביותר שלך הוא יצרך.”
(אל-עג’לוני, כַּשְׁף אל-חַ’פָא, 1/143; אל-ע’זאלי, אִחְיָאא עֻלוּם אל-דִּין, 3/4)
הרי ברור שאדם, ברגע שהוא נכנע לתאוותיו, יתקלל ברוע מסוים המרחיק אותו מאלוהים. כי אויבו המזיק ביותר של האדם הוא תאוותיו.
הנה, השטן והיצר הרע שלנו עלולים להכשיל אותנו בכל רגע בעניינים כאלה. הם עלולים להסיט אותנו מן הדרך הנכונה.
כעת, כשאנו בוחנים את השאלה לעיל מנקודת מבט זו,
לכל יצור חי יש אלפי מטרות וסיבות בריאה.
הסיבות לכך וכל חכמת הבריאה אינן ניתנות לגילוי על ידי בני אדם באמצעות הידע שלהם.
בסגנון השאלות שלעיל, ניתן לשאול שאלות כמספר היצורים החיים על פני האדמה.
אם אדם ישיב על שאלה אחת, לא יוכל להשיב על האחרת. השטן והיצר הרע ינצלו את ההזדמנות הזו כדי להוביל אותנו לאמונה כאילו ישנם חסרונות מסוימים בבריאת האל.
אחרי זה, מה שהשטן יעשה ברור. השטן יגרום לנו – חלילה – לומר את הדברים הבאים:
“האל לא יכול היה לראות את הפגמים שראיתי אני ביצירת היצור הזה, בחייו או בתזונתו!…”
המשך ידוע. התנגדות לאל, אי הכרתו, עוינות כלפיו. זהו בדיוק מה שרוצים הנפש והשטן.
האם אלוהים היה צריך לשאול אותך איך לברוא יצור חי?
אחרי כל ההקדמה הזו, הגיע הזמן לענות על השאלה שלעיל, או על שאלות דומות.
הנה מה שיש להם להגיד:
– האם אלוהים היה צריך לשאול אותך איך לברוא יצור חי?
– האם מונית להיות מהנדס היקום, שאתה פוסק הלכות על אורח חייהם של היצורים?
– האם אלוהים אינו יודע את הטוב והרע של הדבר כפי שאתה רואה ויודע?
– מאיפה לך שהסגנון חיים הזה אינו הסגנון חיים המושלם ביותר עבור אותו יצור חי?
למה אתה לא נותן לטלה לפחות שנה לחיות?
האל יתברך התיר לך את אכילת הכבשה, הטלה והעוף כמזון.
אתה שוחט ואוכל אותם מתי שאתה רוצה. למה אתה לא מתנגד לשחיטה המוקדמת שלהם? למה אתה לא מחכה שהכבש יהפוך לכבשה ואיל? למה אתה לא אומר “שהוא ייהנה מהחיים, לפחות יחיה 8-10 שנים ואז נשחט אותו”? אפילו שנה אחת אתה לא נותן לו לחיות, אתה מעדיף לשחוט ולאכול אותו כשהוא עדיין כבש?
האם אתה לא זה ששוחט ואוכל את האפרוח שבוקע מהביצה תוך 60 יום?
למה אתה לא מאפשר להם לחיות 8-10 שנים? זה אומר שאתה לא כנה בדעותיך. כל המטרה והיעד שלך הם להגדיל את מספר האנשים ששונאים את אלוהים בעזרת השטן, ובכך להכניס יותר אנשים לגיהנום.
אתה אוכל את הדג בלי להבחין בין דג צעיר לדג זקן. מדוע אינך מעניק לו זכות לחיים ארוכים? הרי כל זה בידיך. כלומר, האם לא בידי האדם להימנע משחיטת טלה, גדי, אפרוח ודג עד גיל מסוים? מכיוון שאין ציווי מאלוהים שחייבים לשחוט אותם בגיל צעיר, מדוע אינך מעניק זכות לחיים ליצורים אלה ואחרים?
כשאתה יוצא לצייד, אתה מפיל עשרות ציפורים, קטנות כגדולות. איך תסביר את זה?
אז אתה בעצם לא כנה בכלל בדעות שלך, אתה שבוי של השטן ועורך דין של היצר שלך.
עכשיו זה הזמן להתאבל עליך, לא על החרק.
אגיד לך משהו? זה לא הזמן להתאבל על החרק שימות בגלל התפתחות הזחלים בתוכו. זה הזמן להתאבל על עצמך.
אם יש מישהו שראוי להספד ולבכי על מותו, הרי זה אתה. כי אתה, כמו חרק שמת, אינך מודע לאלפי זחלי חיידקים ונגיפים המתפתחים בגופך, אוכלים את איבריך.
היצורים האלה, הניזונים מאיבריך, יגרמו למותך במוקדם או במאוחר. תכין את צוואתך ותתאבל מראש…
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
