– האם מדובר בתאונה או שמא יש צורך בכפרה?
אחינו היקר,
הותר לאנשים שחוששים מהחמרה או מהתמשכות מחלתם בעת הצום, וכן לאנשים שמתקשים לצום עקב מחלתם, שלא לצום בחודש הרמדאן, ולפצות על ימים אלו לאחר החלמתם.
בבסיסו, אין זה נכון להעסיק אדם בעבודות קשות ומפרכות המונעות ממנו לקיים את מצוותיו כראוי. העמדת האדם בפני דילמה בין קיום מצוותיו לבין פרנסתו אינה מקובלת כלל ועיקר מבחינת זכויות האדם. במקרה כזה, אם החברה אינה מספקת לו אפשרויות עבודה טובות יותר, ואם עזיבת עבודתו תגרום לו בוודאות או בסבירות גבוהה למחסור, הוא רשאי שלא לצום. מי שנתון זמנית לעבודה קשה, וחושש שצום יפגע בבריאותו, רשאי שלא לצום. אם יתאפשר להם, יקיימו את הצום במועד אחר, ואם לא, יתנו כופר במקום הצום.
בקוראן, אלו הם התירוצים המאפשרים שלא לצום:
עם זאת, מכיוון שצום הוא בסופו של דבר חובה שבין העבד לאלוהיו, יהיה זה נכון מצד החייבים להשתמש ביוזמה אישית לאור התירוצים שצוינו לעיל, שלא להפסיק את הצום אלא אם כן התירוצים אינם מספקים אותם, ולהשתמש בהקלה האמורה רק כאשר הם משוכנעים לחלוטין שיש להם תירוץ מוצדק ותקף.
לדוגמה, אם הרעב והצמא מגיעים לשיא כזה שקיים חשש למותו של האדם או לאובדן שפיותו, אזי מותר לו לשבור את הצום. הוא יצטרך להשלים את הצום ביום אחר, במועד נוח לאחר הרמדאן.
מי שנאלץ לעבוד בימים חמים כאלה, וחושש שמא יאבד את בריאותו או את שפיותו, רשאי להפסיק את צומו.
לעומת זאת, מי שחושש לחייו או לשיבוש איזון נפשי ורוחני עקב ביצוע משימות מפרכות ומתישות ביותר, תוך כדי צום בעונה חמה, רשאי להפסיק את צומם.
לפיכך, מי שביטל את צומו עקב מחלה, עליו לפצות על יום הצום שביטל ביום אחר מחוץ לחודש הרמדאן.
למידע נוסף, לחץ כאן:
בברכה ובתפילה…
שאלות על האסלאם
